רמב"ם על משנה יומא ח׳:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רמב"ם על משנה יומא ח׳:א׳ רמב"ם על משנה יומא ח׳:ה׳ »

3 אָכַל וְשָׁתָה בְּהֶעְלֵם אַחַת, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. אָכַל וְעָשָׂה מְלָאכָה, חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. אָכַל אֳכָלִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה, וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה, וְשָׁתָה צִיר אוֹ מֻרְיָס, פָּטוּר:

פירוש רמב"ם על משנה יומא ח׳:ג׳

3 אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת כו': התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים כו': ציר הוא מה ששותת מן הדג כששורין. אותו במלח.

4 מורייס ידוע.

5 מחנכין אותן כלומר מלמדין אותן מגזרת חנוך לנער משלי כב ומרגילין אותן להתענות קודם שיהיו חייבין בתענית בב' שנים לבריאים ובשנה אחת לחולים. ודע כי הזכרים מי"ג שנים שלימים והנקבות מי"ב שנים שלימים הם חייבין להתענות מדאורייתא אם הביאו שתי שערות כי הנקבות סובלות התענית יותר מהזכרים לפי שמזג הזכרים חם והנמס מגוף יותר והזכרים והנקבות מאחת עשרה שנה מתענים כל היום כולו מדרבנן כדי לחנכן במצות. ומתשע שנים ומעשר שנים מתענין לשעות מן היום בין זכרים בין נקבות בשוה כדי שיתחנכו במצות ואין מאכילין אותם עד שיצערם הרעב:

« רמב"ם על משנה יומא ח׳:א׳ רמב"ם על משנה יומא ח׳:ה׳ »